כשאנחנו חושבים בריכוז על משהו, לאורך זמן, אנחנו מחיים אותו.
ממש נותנים לו מזון, חמצן, קורת גג וחיים - בגופנו ובנפשנו.

ומה זה לאורך זמן? החל ממספר חודשים ומעלה.

אני מכנה את התהליך הזה כמעשה פונדקאות.
*מילה זו לא נבחרה במקרה ובמהשך אתייחס לזה.

לעיתים נזהה את מה שהעלה את הנושא המטריד על שולחן מחשבותינו.
ולעיתים לא נזהה.

כך או אחרת - כשהמחשבות בנושא כלשהו מעוררות בנו כאב רגשי,
יש לזה כח השפעה עצום על גופנו ונפשנו, על התנהלותנו, תגובותינו וכד'.


ו״כפונדקאיות״ של מחשבות ואמונות ורגשות ותפיסות..., אנחנו נותנים חיים למשהו שבבוא העת גם ישפיע עלינו, בתוך גופנו ונפשנו.

זה עשוי לשפיע על היציבה של גופנו, על ההבעות בפנינו, על תגובותינו למרחש סביבנו ועל דרך ההנתתלות שלנו בעולם הזה, מול כל מצב.

אז בואו נאמר שלמשל
אנחנו נושאים כעס על מישהו - לאורך זמן.
אפילו בקטע פשוט, לא בהכרח עניין של ״מלחמת עולם״. כן?

אז אנחנו נעשים לפונדקאיות של - הכעס ויש לכך השלכות.
נוכל לראות את זה למשל בעיניים ובעור ובכיווץ הפה ובתנוחת הידיים וכד'
או בכל אלו יחד.

ואם למשל
אנחנו חושבים לאורך זמן על אדם יקר לליבנו,
שלצערנו - מת? או מישהו שנפרדנו ממנו או הוא מאתנו ובכאב?

האם זה גם משפיע עלינו ובכל מובן?
ברוררר

נו בסדר :) אז לאן כל זה מוביל ?

כל אדם שאנחנו נושאים במחשבות שלנו חי או מת,
הוא לא רק השם שלו
או מה שאנחנו זוכרים לגביו וחושבים עליו.

משום שכל אדם הוא עולם ומלואו עם עבר והיסטוריה
ואמונות ותפיסות והתנסויות ומחלמות פנימיות ופצעים רגשיים וכאבים
וצורת גופו וקולו ותגובותיו ל...
ולא רק שמו.

אז
כשאנחנו מחיים ומקיימים ומזינים מישהו או משהו, חי או מת,
בשדות החיים שלנו, בתוכנו, כבמעשה פונקדאות,
אנחנו מושפעים ומקבלים את ״צורתו״ במובנים רבים.

צורה שאינה רק במובן הפיזי (גם, אך לא רק)
אלא גם חלק מעולמו ההיסטורי והרגשי והערכי וכו' וכו'

וכך אנחנו נושאים גם את כאביו ופצעיו ורגשותיו ואמונותיו וכו
אפילו אם ידענו עליו רק מעט יחסית ואולי מעולם לא פגשנו אותו.
כמו סבא-רבא או דוד שמת צעיר הרבה לפני שנולדנו וכד'.


האם יש לנו דרך לרפא ולהתפייס עם פצעים וכאבים שלנו ו״לא שלנו״???
כאלו שאנחנו נושאים בתוכנו - כמעשה פונדקאי???
גם - ברורררר

וברור גם שיש הרבה דרכים וגישות.

ואני מציעה לשקול גישה
והתנסות
בקונסטלציה משפחתית
כאחת מהדרכים.

למה קונסטלציה משפחתית?
כי מה שאנחנו נושאים קשור בנו
ובמשפחה שלנו, לדורותיה.
אנחנו לא נושאים רק ״את עצמנו״

והקונסטלציה המשפחתית
עוסקת בזה.

ומשום שאני אוהבת לחבר את העולמות :)
והקונסטלציה המשפחתית חזקה בזה מאוד :)
בחיבורים
בין שדות חיי העולם הפיזי - הרגשי - גשמי,
לבין שדות החיים הרוחניים
אז
אימצתי גם אותה
כחלק מחיי האישיים והמקצועיים - כמטפלת ומנחה.

ואם זה עושה לכם חשק להכיר את זה
ולהתנסות
במתנות הקונסטלציה המשפחתית
אתם יותר ממוזמנים אליי :)
וגם
אל המורים המטפלים שעוסקים בתחום.

אני נמצאת בפרדס חנה
אם אתם שוקלים לחוות ולפגוש את זה דרכי,
ומי שזה רחוק עבורו
יכול לפנות אליי
ובשמחה
אחבר אתכם
למורים מטפלים באזור מגוריכם.

אז בינתיים ברכותיי לימים טובים
והכי מפוייסים שאפשר :)
בעיקר בימים אלו 🌺 💞

תגובות